RSS
 

על כנפי השכינה

10 18:11
אובמה על כנפי השכינה

ברק אובמה מתפלל ונענה

קרה לכם פעם שמצאתם את עצמכם נמשכים למישהו שלא חשבתם שתימשכו אליו? אני למשל תמיד אמרתי שאני לא אכניס את עצמי לקשר רציני עם בחורה דתיה. תמיד חשבתי שזה לא יכול לעבוד, הרי אני חילוני גמור שלמעט המצוות הבסיסיות לא בדיוק מקפיד על חוקי ההלכה, ולצאת עם בחורה דתיה נראה לי כמקור טוב למריבות וויכוחים, אולם כעת אני מוצא את עצמי נקשר יותר ויותר לבחורה בשם רבקה. רבקה היא בחורה דתיה, מבית דתי מסורתי. ההבדלים בנינו מתבטאים לא רק בנושאי האמונה, אלא גם… בכל דבר. אני מאוד ממוקד מטרה, ויודע מה השאיפות והמטרות שלי בחיים, והיא מבולבלת, נעה באופן תמידי בין אמונה, לחילוניות. אין לה מושג לאן היא רוצה להגיע בחיים, או מה לעשות עם הלימודים, ובכל זאת מצאתי את עצמי מבלה איתה יותר ויותר, אפילו דברים שבהתחלה עצבנו אותי בה כמו: חוסר ריכוז, וחוסר החלטיות, נראו לי כמושכים. אני והיא בילנו הרבה בלימודים, ועיקר השיחות בנינו התמקדו בנושאים פרקטיים, שנוגעים בעיקר ללימדה, מעולם לא חשבתי שיש סיכוי שיקרה בנינו משהו, וגם כעת בזמן הכתיבה אני מתלבט אם זה באמת הולך לכיוון הזה, או לא.

השיחה הראשונה בנינו הייתה די בתחילת הלימודים, היא שאלה אם אני טוב במתמטיקה, ואני שיקרתי ואמרתי, "תותח על, שלא רואה בעיניים". תמיד היכולת המתמטית שלי לקתה בחסר, ומהתיכון שם עשיתי -3 יח"ל, וגם זה בקושי, המתמטיקה היוותה מקור לבושה בשבילי. שיקרתי, שקר קטן ולא מזיק. הזמן עבר, והתחלנו ללמוד ביחד למבחנים, ועבודות. אני כבר שכחתי מהשקר הלבנבן הזה, כשיום אחד היא מתקשרת, "שומע, ג'וני, אני ממש צריכה עזרה עם איזה תרגיל במתמטיקה". קפאתי במקום כשנזכרתי בהתרברבות הטיפשית שלי בתחילת השנה. "אני ממש עסוק כרגע, שלחי לי את התרגיל, ואעזור לך". היא שלחה, במבט ראשון זה בכלל לא נראה לי כמו מתמטיקה, זה נראה יותר כמו אנגלית, או אומנות, הכול היה מלא אותיות וציורים מוזרים, לאחר כמה שניות של ניסיון להבין את הדף המקושקש, קלטתי שאני בכלל מחזיק אותו הפוך… גם לאחר שהפכתי את הדף, הוא נראה לא ברור.

מכירים את המשפט "שקר גורר שקר?" אז במקום להתקשר, והלתוודות ששיקרתי, שלחתי את הדף ללירון שלומד מדעי-המחשב באוניברסיטה, הוא פתר את התרגיל בשניות, ואני שלחתי לה אותו, היא התקשרה להודות לי, ואמרה שהצלתי את חייה (כן היא חזקה בהגזמות, כמעט כמוני).

בשיחתנו האחרונה היא דיברה על איזה פאב שהיא מכירה, והוא ממש נחמד, ואף אמרה שאנחנו צריכים ללכת פעם. אני מתלבט אם ההצעה הזאת הייתה הצעה ידידותית, או שאולי היא גם מרגישה בקירבה הזאת בנינו? מה שבטוח אני חייב בשלב מסויים להתוודות בפניה על השקר, ועכשיו כשאני חושב על כך שוב אולי עדיף בכלל לא להכנס לקשר רציני? אני מקווה, אך מתקשה להאמין שאפשר לגשר על פערים כל כך גדולים ובסיסים, שבאים לידי ביטוי באמונה, דת, והכי חמור בהשקפת עולם.

 

השאר תגובה

עליך להיות מחובר כדי להגיב.

  1. שוקי שפיגל

    20 במאי 2011 ב- 18:33

    מהמם.
    מכיר את ההרגשה גבר
    גם אני פעם היה לי איזה קראש קטן על דתייה
    זה ניגמר בתחונה ו7 חרדים קטנים
    ותאמין לי גבר אני מבסוט מכל רגע….
    אמונה דת השקפות עולם.
    מה כל זה ליד יחסי אישות.
    שבת שלום.