RSS
 

הסופ"ש הארוך בחיי

11 18:40
כעס

אאאהההההה!!!!

יצא לכם פעם להכיר מישהו דרך שידוך? אתם יודעים, כשחבר מתקשר ואומר, "אחי, יש לי מישהי בול בשבילך". אני חושב, שזו הדרך הטובה ביותר להכיר אנשים, הרי מי מכיר אותך יותר טוב מחברים או משפחה? אנשים שקרובים אליך לא יפגישו אותך עם אדם שהם לא חושבים, שיתאים לך. לי דווקא יש ניסיון רע עם שידוכים, כל ניסיונות השידוך של חבריי כשלו, ואפילו ניסיונות שלי לשדך לאחרים כשלו. אדם חכם, שלומד מטעויות בוודאי כבר היה מוותר על הכיוון הזה, אבל תמיד כששידוך עומד על הפרק חולפת בראשי המחשבה, שאולי הפעם זה יצליח…

השבוע קיבלתי טלפון מחבר, "אחי , יש לי מישהי בול בשבילך, קוראים לה ויקי, והיא לומדת איתי ביולוגיה באונברסיטה". אני לא יודע כמה מכם קוראים את הרשומות שלי באופן עקבי, אבל רק לשם תזכורת הייתה בחורה בשם  אריקה, שלמדה לתואר שני בביולוגיה, ונפרדה ממני בשביל לחזור לחבר שלה לשעבר… אכן יש לי ניסיון מר עם בחורות שמתעסקות בחידקים. "אני לא יודע" עניתי לו, עדיין מתלבט לגבי עניין החידקים. סיימנו את השיחה בכך שאני אבדוק "בספרפנים" אם היא מוצאת חן בעיני, ואחליט. נכנסתי לפרופיל שלה באותו הערב, אך לא הצלחתי להבין אם היא מוצאת חן בעיני, או לא. החלטתי להוסיף אותה לרשימה של החברים, ואחרי תקופת המבחנים אולי לנסות וליזום משהו, אך כבר באותו ערב קיבלתי ממנה הודעה עם חייכן (סמיילי). לאחר שעניתי התחלנו להתכתב. היא הייתה מאוד ישירה, והציעה להיפגש, והאמת שלא ממש היה לי חשק, הלחץ של המבחנים, וכול הדייטים האחרונים, גרמו לי לחשוב שאני לא צריך כרגע קשר רציני, ושאולי עדיף שאחכה עם עניין ההכרויות עד שתסתיים תקופת המבחנים המקוללת. יום חמישי נשארתי ללמוד באוניברסיטה, וגל של שיעמום תקף אותי, נזכרתי שויקי נתנה לי את מספר הנייד שלה, וזה נראה לי לא מנומס להתעלם. התקשרתי, צליל החיוג נשמע, ואני ממתין לתשובה… "הלו" נשמע קול… גברי? ניתן היה לזהות שזו בחורה שמדברת, אבל קולה היה מצונן ואיטי. אני ממש לא הייתי במצב רוח ליציאה, ואני מניח שזה גם ניכר עליי בשיחה, ובכל זאת השיחה הייתה נעימה. ביום שלאחר מכן קבענו להיפגש במוצ"ש, וכך מתחיל הסיפור על הסופ"ש הארוך ביותר בחיי.

ביום חמישי רק התחלתי ללמוד לאחד המבחנים החשובים של הסמסטר. יום שישי קמתי מוקדם כדי להגיע להרצאה מאוד חשובה, חזרתי הביתה רק בשתיים בצהריים, ובזבזתי את הזמן עד הערב, כשכבר הייתי אמור לצאת למסיבה של ידידה. יצאתי למסיבה למרות המבחן בראשון, ולמרות שידעתי שיש לי עבודה בשבע בבוקר בשבת (אני עובד כחובש בחוף הים) בשלוש לפנות בוקר חזרתי מהמסיבה, והלכתי לישון לשעתיים, קמתי רק בקושי כדי לראות שאני כבר מאחר לעבודה. התלבשתי במהירות הבזק, ורצתי לים, לשבע שעות של משמרת ללא שינה, וללא אפשרות ללמוד למבחן. המשמרת עברה באיטיות והעייפות עמדה כבר להכריע אותי, חזרתי הביתה בחמש, וניסיתי ללמוד, ולא להרדם כל שניה… כשטלפון העיר אותי, "ג'וני, זאת ויקי אני כבר מחכה לך במסעדה אתה בדרך?" שכחתי לגמרי מהדייט, ושוב התארגנתי במהירות וברישול ונסעתי למקום הדייט, שהיה במסעדה מסויימת על חוף הים. הדייט היה בעיקרו קצר, היא הייתה צריכה ללכת למסיבה של חברה, ולמרות זאת נראה היה שהלך טוב. טיילנו על החוף מחובקים, השיחה זרמה, ונראה שהיה אפילו מתח חיובי באויר. בסוף הדייט התנשקנו, והיא הלכה למסיבה של חברתה. למרות האיחור, ולמרות ההתארגנות המהירה והמרושלת שלי, אולי לא הכול נהרס עם ויקי. השאלה האמתית היא, איך אני אתפקד במבחן מחר, ללא שינה, וללא למידה…

 

השאר תגובה

עליך להיות מחובר כדי להגיב.