RSS
 

דייט עם חתול

26 16:28

החתול נשך את שחר נשיכה רצינית

תקופת המבחנים מתקרבת לקיצה, ואני כבר נמצא במצב שנקרא בז'רגון הצבאי, אס"ק (אווירת סוף קורס), החלטתי יום לפני מבחן, שכמות החומר הכלולה בו היא באורך הגלות, ללכת ולהציל חתול חסר עין, ועל הדרך גם הכרתי בחורה חמודה מאוד, ואפילו יצאתי עם מספר טלפון. זהו סיפור על דייט מקרי ביותר עם בחורה, ועם חתול חסר עין.

הסיפור מתחיל לקראת אמצע השבוע. אני כהרגלי יצאתי לטיול עם הכלבים (וויסקי ורודי) לקראת שעות הערב המוקדמות. בעוד אני מטייל לתומי בין הגנים הציבוריים, אני שומע יללה מכיוון השיחים שבצד הדרך. לכלבים כמו לבני האדם יש את היצר לנבוח ולאיים על כל מה ששונה מהם, ולכן הם התחילו בשרשרת נביחות צורמות על "השיחים המייללים". אני הצלחתי לראות משהו זז בשיחים, והבנתי שהחתול שנמצא שם כנראה במצוקה, ושנביחות הכלבים לא ממש מרגיעות אותו. (גילוי נאות) אני מעולם לא אהבתי חתולים, ולמען האמת אני אפילו אלרגי (סוף גילוי נאות), אבל היה משהו כל כך מסכן ביללה הזאת ששמעתי, עד שאפילו הלב האנטי חתולי שלי התרכך. התקרבתי קצת מנסה לגרום לכלבים לשתוק, והם לא הפסיקו לנבוח, כבר פחדתי שהוא יברח, כשלהפתעתי הרבה הוא יצא החוצה. הכלבים השתתקו גם הם, כשמבין השיחים יצא הגור החמוד והמסכן ביותר שראיתי בחיי. הוא היה קטנטן עם פרווה דלילה, ו… חסר עין. ניסיתי לגרום לו להתקרב, רציתי להביא אותו אלי הביתה, ולמצוא לו משפחה שתאמץ אותו, אבל הכלבים, על אף שהיו שקטים מהרגיל היו מעמסה רצינית, ולכן החלטתי לחזור הביתה, ולנסות שוב מאוחר יותר.

בבית רונית (ידידה שהייתי  אמור ללמוד איתה) התעצבנה שאנחנו לא לומדים למבחן, ואני סיפרתי לה על החתול, ואמרתי לה שאנחנו חייבים ללכת לקחת אותו. רונית התפלאה על הרגישות שגליתי, והסכימה לדחות את הלמידה בשעה, ושנלך להביא את החתול.

יצאנו לכיוון הגן, ואני התחלתי לפזר אוכל לחתול מסביב לשיח שמאחוריו התחבא קודם לכן. בעוד אני מתעסק עם השיחים אני שומע מאחורי קול נשי, "אתם מחפשים את החתול שנמצא שם?" הסתובבתי, ומולי עמדה בחורה, בסביבות גיל ה-20, היא הייתה נאה מאוד וחמודה, אבל מה שהכי בלט בה היה זה שהיא שידרה נחמדות וחום. היא ניגשה לעזור לנו, וקיבלה נשיכה רצינית מהחתול כשניסתה להרים אותו. "יש לך אולי חולצה, אני אוכל להרים אותו, אם תיתן לי חולצה". מהרתי להוריד את החולצה שלי באלגנטיות, והגשתי לה (ניסיון לעשות רושם, מה שנראה לי שעבד יופי). אני עומד שם בלי חולצה, והיא מנסה להרים את החתול, כאשר רונית מתחילה לאבד את הסבלנות.  בזמן שאני והיא מנסים להוציא את החתול מהשיחים, הבחורה פתחה איתי בשיחת חולין קלילה, שבמהלכה אמרה שהיא בת 18, רוצה להתגייס לעתודה, ושקוראים לה שחר. משעברה שעה, ורונית ראתה שאנחנו לא מצליחים לתפוס את החתול, היא  החלה לצעוק שאנחנו צריכים ללמוד כי מחר המבחן. שחר ביקשה שנחליף מספרי טלפון, כיוון שהיא בדיוק יצאה להליכה, וכשהיא תחזור היא תבדוק אם החתול עדיין שם.

אני ורונית לומדים באטרף למבחן, כשקיבלתי מסרון משחר בו אמרה שהיא לא ראתה את החתול, ואיחלה לי בהצלחה  במבחן. השבתי לה תודה, והשיחה התגלגלה משם, והסתיימה בדייט שנצא אליו יום למחרת. אני לא יודע איך זה קרה, שוב אני יוצא עם בחורה צעירה כל כך, אבל בפעם שעברה עם רונה זה לא הלך טוב, אולי הפעם זה יהיה יותר טוב. אני ורונית לא הצלחנו ללמוד, מכוון שאם לא חיפשתי חתולים, אז דברתי עם לירון בטלפון מספר לו על הדייט של מחר. רונית לא ניגשה למבחן, אני לעומתה  דווקא קבלתי 100, והמסקנה היא ששווה לעשות מעשים טובים, גם מכירים בחורות, וגם מקבלים 100 (יכול להיות שזה קשור לעבודה שחרשתי אליו שבועיים לפני, אבל לא נראה לי).

 

השאר תגובה

עליך להיות מחובר כדי להגיב.

  1. Nirit

    28 במאי 2011 ב- 12:07

    דבר ראשון רק לראות את התמונה של היצור החמוד זה ממיס לי את הלב 🙂
    דבר שני אני חושבת שסיפורי האהבה שלך "מרתקים" אבל מה קרה עם החתול??? אין לסיפור סוף?