RSS
 

בת הים הקטנה

17 2:56
בת הים הקטנה

דברים טובים שבאים עם הים

אחד התחביבים היותר גדולים שלי, זה להסתובב בים בשעות הבוקר המוקדמות (ולא רק בגלל שאני עובד שם). הגלים הנעים לכיוון החוף והשקט הזה שמשולב בקולה החרישי של רוח בוקר נעימה, פשוט מדהימים אותי כל פעם מחדש. הים מזכיר לי הרבה דברים מעברי, והאווירה שם נותנת לי השראה לעתיד. הסיפור הבא קרה ביום ראשון האחרון. בשעות הבוקר המוקדמות, כשיצאתי לטיול בחוף עם לירון, הבנתי שמעבר לזיכרונות והשראה, הים יכול להביא עימו גם דברים טובים אחרים.

רגע חכו! שניה לפני שאתם ממשיכים לקרוא את הרשומה!

אהבתם את האתר? רוצים לעזור לנו לפתח אותו? אהבתם את התכנים? רוצים לקבל עדכונים חמים לפני כולם? לחצו על כפתור הלייק עכשיו!

השעה הייתה שעת בוקר מוקדמת ואני יצאתי עם לירון לסיבוב קצר על החוף. הים היה יחסית ריק וחוץ מכמה אנשים בודדים לא היה הרבה עם מי לדבר. צעדנו לנו לאורכו של החוף כששמעתי דיבורים באנגלית. הסתובבנו למקור השיחה ועל קו המים ישבה בחורה רזה, בלונדינית עם שיער מתולתל, שדיברה עם בחורה שחומה במקצת בעלת שיער שחור חלק שנראתה קצת כעוסה. לירון שם לב לכך שהן מנסות להצטלם, אבל מאחר ולא היה איתן אדם נוסף, הן ניסו לצלם את עצמן – מה שלא עלה יפה. "אתן רוצות אולי שנצלם אתכן?", שאלתי באנגלית. "כן, תודה זה ממש יעזור", ענתה הבחורה השחומה בעברית. הופתעתי קצת. הבחורה אולי נראתה ישראלית, אבל היא דיברה אנגלית ברמה כל כך גבוהה עם הבחורה שלידה, עד שחשבתי שהיא בריטית לכל דבר. צילמנו אותן ואז שאלתי אם אנחנו יכולים לשבת איתן. היא שאלה את התיירת שאיתה, באנגלית המושלמת שלה, אם זה בסדר מצידה. הבחורה הבלונדינית ענתה בחיוך שאין בעיה.

ישבנו על חוף ארבעתנו והיה ממש נחמד. אני ניהלתי את עיקר השיחה, וזאת משום שללירון יש חברה כבר 7 שנים, מה שסוגר לו את האופציה להתחיל עם בחורות. למרות שהשיחה התנהלה באנגלית לא נרתעתי מכך ואף זרמתי בקלות. לי, שכבר יצא להיות תקופות ארוכות בארה"ב, לא הייתה בעיה לנהל שיחות באנגלית, גם אם היתה אנגלית בריטית. במהלך השיחה התברר לי שלבחורה הישראלית קוראים פלג, היא בת 26 ובדיוק סיימה תואר ראשון בלימודי מזרח אסיה. התיירת הבלונדינית, בחורה בסביבות שנות ה-30 לחייה, הייתה חברה של משפחתה של פלג. השיחה עם שתי הבחורות הייתה מעניינת מאוד. פלג עשתה רושם של בחורה חכמה ודבריה היו מרתקים ומעניינים. ישבנו בערך כשעה והשעה הייתה כמעט 8 בבוקר (כן, כשאני מדבר על מוקדם, אני מתכוון לכך). "אנחנו הולכות לשבת בבית קפה פה באזור, אתם רוצים להצטרף?", שאלה פלג. "אנחנו האמת צריכים כבר לזוז", עניתי. ידעתי שאם אני רוצה באמת להשאיר רושם חיובי, אני חייב לדעת מתי לחתוך. "טוב", ענתה "בכל מקרה היה לי ממש נחמד לפגוש אתכם". באנו ללכת כשחשבתי שאני אשמור איתה על קשר כבר ב"ספרפנים" אבל כשהתרחקנו לירון איתגר אותי כשאמר שזה סתם תירוץ עלוב בשביל לא לבקש ממנה את המספר, אז חזרתי לאחור ואמרתי לה "רציתי רק לבקש ממך את מספר הטלפון שלך". היא חייכה ואמרה "בכיף". החלפנו טלפונים. לירון היה מרוצה, אני הייתי מרוצה ונראה שגם היא.

יומיים אח"כ התקשרתי אליה ושאלתי אם היא רוצה שנצא יחד לאכול משהו, כלומר לדייט. היא נענתה בחיוב וביקשה שנצא למסעדה על חוף הים. קבענו לסופ"ש הזה למסעדה שאני נורא אוהב. במהלך השיחה, לפני שניתקנו היא אמרה לי שהיא ממש אוהבת את הים מכיוון שהוא מזכיר לה את העבר שלה ואת תקופת הילדות. חשבתי לעצמי, שעה שעניתי לה, "אני יודע בדיוק למה את מתכוונת…".

כעת, כל שנותר לי הוא לבקש מכם להחזיק לי אצבעות, שכן יום שישי המיוחל הגיע, והיום נצא לדייט! אם יש טיפים של הרגע האחרון.. יש לכם עד הערב להציע 😉 מבטיח לעדכן איך היה.


 
3 תגובות

פורסם ב- כללי   תגים: , , ,   

 

השאר תגובה

עליך להיות מחובר כדי להגיב.

  1. Liron

    17 ביוני 2011 ב- 3:46

    שיהיה בהצלחה ג'ון! חולצה מכופתרת יפה ובטחון עצמי 😉
    חחח.. מצחיק המעבר החד מבחורה בת 18 לבחורה בת 26…
    יש לך סימפטיה מיוחדת לקיצוניות, אה?
    לירון

     
  2. dikla

    17 ביוני 2011 ב- 23:40

    האמת שגם אני חשבתי על זה, כמו לירון…
    🙂

    תהנה בדייט חבריקוס!

     
  3. קורל

    18 ביוני 2011 ב- 0:46

    שיהיה בהצלחה =]