RSS
 

האם אני מאוהב?

25 10:26

האם אני מאוהב?

הדייט הראשון עם פלג עבר בהצלחה יתרה, והשלב הבא הוא להזמין אותה לדייט השני. אני לא יודע מה קרה לי, אבל אני בהחלט מתרגש לקראת הדייט השני שלנו (שיתקיים אם אני אזמין אותה, והיא תסכים), שזה סימן רע מאוד בשבילי, מכיוון שתמיד הייתה לי בעיה להסתיר ולדחות רגשות. עד עכשיו הצלחתי יפה לדחות את פיתוח הרגשות, אבל עכשיו אני לא מסוגל. אני מתחיל לשיר כשאני חושב על הבחורה, וכל היום חופר ללירון עליה בנייד. עבר בקושי יום מאז הדייט שלנו, ואני כבר מחכה להזדמנות להתקשר אליה. אני בטוח שאתם מכירים את ההרגשה הזאת, כל שנייה לרוץ לנייד לראות אם קיבלת הודעה, להתחבר ל"ספרפנים" בתקווה שאולי היא החליטה ליצור קשר משם, אז זה מצבי כרגע, והמצב קשה.

המסקנה שהגעתי אליה, כשחשבתי על כך היא שהדייט השני צריך להיות בסרט, ואני לא יכול שלא להתרגש מהמחשבה על לשבת איתה בקולנוע. אני כבר מדמיין את זה בעיניי רוחי. שנינו יושבים ומביטים בסרט, אוכלים פופקורן, מתנשקים… אני ממש מרגיש שהקשר מתקדם לכיוון חיובי… רואים על מה אני מדבר? בקושי יצאנו פעם אחת, וכבר אני מדבר על קשר ועל לאן הכיוון של הקשר הולך.

ההרגשה הזו שאני כמעט מאוהב מעקצצת בי מאז הדייט הראשון שלנו, שלי ושל פלג. אולי היה זה הערב, ואולי הייתה זו האווירה ואולי הרבה זמן לא הייתי בקשר רציני עם בחורה, ולכן אני מוצא את עצמי חושב על פלג משהו כמו… 24 שעות ביממה.

הנשיקה, הריקודים וריח הבושם המשכר שלה פשוט לא מרפים ממני. אני יודע, אולי זאת סתם הידלקות רגעית, שכמו שהופיעה ברגע, כך גם תעלם. קשה לחשוב על עצמי כמאוהב, משום שהרבה זמן לא הייתי במצב הזה. אני לא זוכר מתי חשבתי ככה על בחורה. אני תמיד דואג לעשות הפרדה ביו הידלקות מודעת, להידלקות לא מודעת.

הידלקות מודעת – אתה יודע שאתה לא מאוהב, ושעוד יום יומיים היא תעבור.

הידלקות לא מודעת – אתה פשוט לא יודע איפה אתה עומד. מפחידה אותי המחשבה, שהיא אולי לא בעניין בגלל הגיל, היא גם הזכירה את נושא הגיל, אבל היא עשתה זאת כלאחר יד ולא נראה לי שהיא ייחסה לזה יותר מידי חשיבות, ובכל זאת הצורה בה היא העלתה את הנושא הטרידה אותי.

אני יודע שקוראיי הוותיקים מחייכים לעצמם, ואומרים "אתה! עשית בדיוק אותו דבר!" נכון. אני מודה. כעת אני מרגיש שבאמת פישלתי עם שחר, ואולי לא באמת הבאתי לה את ההזדמנות שמגיעה לה. אני יכול להבטיח לכם שבהחלט מתכוון ללמוד מהטעויות שלי, ומהתגובות שלכם.

הימים האחרונים עברו עלי לאט. למען האמת הם עברו עלי במקבצים של 5 דקות כל הזמן. כל 5 דקות רצתי לנייד לבדוק אם לא פספסתי שיחה. זה היה יום אחד אחרי הדייט. הדחף להתקשר היה חזק, אבל ידעתי שאני צריך לחכות. כשהגיע הערב התקשרתי – היא לא ענתה, וחרדת הנטישה שלי החלה לבצבץ. הדחקתי אותה. ניסיתי להמשיך בחיי כרגיל, אבל לא הצלחתי. אני יושב לכתוב (ד"א אני כותב עכשיו ספר ילדים), והתמונה שלה עולה לנגד עיניי.

יום למחרת בערב קיבלתי שיחה ממנה. עניתי, ונראה היה לי שנשמעתי הרבה יותר מתלהב ממה שהתכוונתי להישמע. כמו תמיד השיחה איתה זרמה, ובכל זאת היו לי פרפרים בבטן כשהצעתי לה לצאת.

ההרגשה שלי בסוף השיחה הייתה שזה היה מוקדם מידי להזמין אותה לצאת, יומיים אחרי שיצאנו למסעדה או בית קפה או מועדון או פאב, גם לפי התשובה שלה הסתמן שהיא מבינה שאני מתחיל להיות דביק. היא אמרה לי שהיא תהיה עסוקה לפחות עד יום שבת, אבל היא תשמח אם נדבר אח"כ.

אמרתי לעצמי שאני לא אטריד אותה יותר. אם היא תרצה לצאת היא כבר תתקשר, אבל עכשיו כשאני יושב באחת בלילה, וכותב את הרשומה אני חושב שאולי בכל זאת אני אתקשר שבת…

ואתם? מה אתם חושבים? האם אני מאוהב? או שזו הידלקות לא מודעת? אשמח לשמוע תגובות, רעיונות ועצות איך לעזאזל אני בדיוק יוצא מהמצב הזה שאפילו לא הצלחתי להגדיר?

 

השאר תגובה

עליך להיות מחובר כדי להגיב.

  1. קורל

    25 ביוני 2011 ב- 16:22

    לדעתי תתקשר בראשון לא בשבת.. ותגיד שאתה קצת עסוק אבל אם היא רוצה להפגש בהמשך השבוע… תנסה לא להיות דביק מדיי…

     
  2. דניאל.

    27 ביוני 2011 ב- 23:29

    פרגון.

     
  3. lior

    1 ביולי 2011 ב- 3:44

    אם היא לא הייתה רוצה לראות אותך היא לא הייתה חוזרת אליך..
    נכון שקל לדבר וקשה לבצע אבל תמיד תזכור דבר אחד "כגודל הצפיות גודל האכזבות!"
    קח את הזמן תנסה להתעסק עם דברים אחרים ואל תמהר להתקשר אליה..תן לה להתקשר אליך