RSS
 

בקבוק של רום

06 16:33

למי בא בקבוק של רום?

את רום ראיתי בפעם הראשונה ברענון חובשים שעשיתי במסגרת העבודה. היא ישבה בצד עם פרצוף עצוב. היה לה שיער חום חיוור, ועמידה שפופה כזו.  בכלל לא שמתי לב אליה, עד שגיליתי שאנחנו גרים באותה העיר, ועובדים באותה מרפאה. סדנת הרענון ארכה כ-6 שעות. אני הייתי הרוג מעייפות, והיה לי מבחן חשוב ללמוד אליו באותו שבוע. התחלנו בהיכרות: כל אחד מציג את עצמו ומאיפה הוא בארץ, כאשר היא אמרה שקוראים לה רום, ושהיא מהאזור שלי, בניתי מייד על טרמפ הביתה…

בסוף הסדנה  נגשתי אליה, היא לא נראתה בדיוק הטיפוס הכי סימפטי "תגידי אכפת לך, אם אני אתפוס איתך טרמפ הביתה?" שאלתי אותה בחשש.

"לא מפריע לי" אמרה ומשכה בכתפה. זה לא נראה כאילו היא ממש רצתה שאצטרף, אבל העדפתי להצטרף אליה מאשר לנסוע באוטובוסים. במהלך הנסיעה ניסיתי ליזום שיחה, ובאמת שזה היה רק ברמה הידידותית. התחלתי לשאול מה היא עושה בחיים, ומה התוכניות שלה להמשך החיים, אבל נתקלתי במעין קיר של ניכור. הבנתי שהיא לא במצב רוח לדבר איתי, אז הפסקתי עם הניסיונות לשיחה. סה"כ האווירה הייתה די כבדה, ואפילו ברדיו היו שירים מבאסים. היא עצרה לי ליד הבית. שוב שתיקה מביכה. אני לא מבין למה דבר פשוט כל כך כמו טרמפ הביתה, הופך לדבר כבד כל כך – הרגשתי כאילו אני בדייט ראשון עם בחורה שלא מעוניינת. "להתראות" אמרתי לה, ובלב קיוותי שלא יצא לי להיות במשמרות עם הבחורה הזאת. יצאתי מהאוטו הרבה יותר מדוכא ממה שהייתי במהלך הסדנה. הצלחתי אפילו להתעצבן על עצמי, שדבר כזה מצליח להשפיע על מצב הרוח שלי…

הפעם הבאה בה ראיתי אותה, הייתה ביום שבת האחרון, במשמרת שלנו יחד במרפאה. עוד מתחילת השבוע, שראיתי את סידורי המשמרות התבאסתי… להעביר משמרת של 12 שעות עם הממורמרת הזאת, למה זה מגיע לי? שאלתי בתחינה איזו יישות אלוהית שלא טרחה לענות לי אפילו. בלב כבד צעדתי לכיוון המרפאה תוך כדי שאני מריץ בראשי תסריטים, איך להפוך את המשמרת הזאת לנסבלת. כשהגעתי למרפאה, היא עדיין לא הגיעה, מה שנתן לי קצת זמן לבד לעכל את העניין שזאת הולכת להיות השבת הכי ארוכה וקשה בחיי. היא נכנסה כעבור רבע שעה, אבל… היא נראתה אחרת, כאילו עשתה טיפול עשרת אלפים. שיערה החיוור שהיה פרוע ומפוזר, נראה לי פתאום חלק ומלא ברק (אני יודע.. זה נשמע כמו פרסומת לשמפו), גם הצורה בה היא החזיקה את הגוף הייתה שונה לגמרי, היא עמדה זקופה וישרה, ולא כפופה כמו בפעם הראשונה שראיתי אותה. "בוקר טוב" אמרה בחיוך חושפת שיניים לבנות "בוקר טוב?" פלטתי בחצי קול. דווקא לעומתה אני נראיתי כמו איזה מחבל מתאבד, כבר כמה חודשים שלא הסתפרתי, כך שהיה לי שיער ארוך ומבולגן. בגלל סיבות כאלו ואחרות (עצלנות בעיקר) גם לא הייתי ממש מגולח. הזקן העבה, השיער הפרוע וקורי השינה שעדיין היו מסביב עיניי, גרמו לכך שנראיתי מכוער בלשון המעטה. "הבאתי לנו כמה דברים לאכול כדי שהמשמרת תעבור יותר מהר" אמרה והחלה להכניס דברים למקרר…

במהלך המשמרת, בניגוד למה שציפיתי בתחילת היום, הייתה אווירה כייפית. רום הייתה מצחיקה וקלילה, שונה לגמרי מהרושם הראשוני השלילי שקבלתי עליה במפגש הראשון שלנו. אני מודה שגם המראה המשופר השפיע על איך שהיא נתפסה בעיניי. היא הייתה ממש חמודה, והעברתי איתה משמרת של 12 שעות במשחק שח-מט, שיחות נפש וצפייה בפרק הראשון של משחקי הכס. דברנו הרבה, צחקנו קצת ואפילו פתחנו ורידים, וחיברנו אינפוזיה קרה (סטיות של חובשים).

בסוף המשמרת הקפצתי אותה הביתה (הפעם היה תורי להקפיץ), החלפת הטלפונים נראתה לנו עניין טבעי, וכבר ביום ראשון קבלתי ממנה מסרון "רואים אותך היום בערב?". היא הזמינה אותי לצאת איתה! האמת שלמרות הכימיה שהייתה בנינו, הייתי מופתע לא חשבתי שזה יתפתח הרבה מעבר לידידות, אבל כנראה שהיא בעניין (ובנינו מי יכול להאשים אותה?). השבוע לא הסתדר לי לצאת איתה בגלל קריאה לאימון מילואים, אבל כנראה לקראת הסופ"ש נצא לדייט, אני מבטיח לעדכן.

 

השאר תגובה

עליך להיות מחובר כדי להגיב.