RSS
 

ים של דמעות וסושי

13 22:52

לב שבור, בכי קולני וסושי מקולקל

אחרי כל כך הרבה דייטים שיצאתי אליהם, אני מוכרח להודות שדווקא לפני הדייט הזה התרגשתי. כמה פעמים כבר יוצא למישהו לצאת עם בחורה מבוגרת ממנו בשלוש וחצי שנים? בשבילי זאת הפעם הראשונה. אני חושב שפשוט התייחסתי לדייט הזה, כאל אתגר יותר מאשר דייט. אתגר שאני חייב לעמוד בו, אולם בסופו של דבר התברר לי שהאתגר הרבה יותר גדול ממה שציפיתי, ובמה שנתקלתי בו בדייט הזה, לא נתקלתי באף דייט. בעצם, כשאני חושב על זה, אני כמעט מוכן להתחייב שגם אתם…

תמיד אני חושב שכבר ראיתי ונתקלתי בכל דבר אפשרי בשוק הדייטים האכזרי, אבל כל דייט קורה איזה משהו שמשנה את דעתי, וגורם לי לחשוב שעדיין לא ראיתי כלום. דווקא הפעם חשבתי שאני אהיה הבעייתי בדייט, אבל התברר לי שטעיתי ובגדול. יצא לי לקרוא קצת מהתגובות באתר, ולדבר עם חברים. כולם הסכימו שכדאי לי לצאת לדייט בשביל להשיג סטוץ, ושקשר כזה לא באמת יכול להתקיים, אבל מה שבאמת השגתי לא  היה סטוץ ולא קשר, אלא רק כאב ראש נוראי וחור גדול בארנק.

לאחר מספר התברברויות בדרך, ובזבוז של כמה ליטרים טובים של דלק. הגעתי למקום המיוחל. המתנתי מספר שניות עד שראיתי את נופר יוצאת מפתח ביתה. היא לבשה שמלה אדומה עם מחשוף עמוק, בשמלה היה שסע לאורך הירך, שממש משך אותי. היא בכלליות נראתה טוב, אבל בהחלט היה ניתן לראות את הפרשי הגילאים אפילו במראה שלה. היא נראתה כל כך שונה מכל הילדות שיצאתי איתן, ואני אומר ילדות כי באמת כל הבנות שיצאתי איתן עד כה, כולל פלג שהייתה יותר בוגרת קצת, נראו כמו ילדות בהשוואה אליה. היא נכנסה לאוטו.
"לאן יוצאים?" שאלה לאחר שהסתיימו כל הגינונים המיותרים.
"האמת שאני לא ממש מכיר פה את האזור. חשבת על משהו ספציפי?"
"האמת שיש פה מסעדת סושי טובה, אתה אוהב סושי נכון?"
רק המילה סושי, כבר העלתה גוש של גועל במעלה הגרון שלי, ובנוסף אכלתי מלפני כן קיצ'רי (מאכל מוזר כזה שלירון  אוכל) בבית של לירון, כך שגם לא הייתי רעב בכלל.
"סושי יכול להיות נחמד" אמרתי מתפלל שיש במסעדה הזו גם דברים אחרים שאפשר לאכול.
נסענו באוטו, והשיחה דיי זרמה. הגענו למסעדה והתיישבנו על הבר. פלטתי אנחת רווחה כשראיתי שיש בתפריט גם נודלס ועוד כמה דברים אסייתים שאני שונא פחות מסושי (מה לעשות אוכל אסייתי מעולם לא היה חביב עליי). היא הזמינה סושי, ואני הזמנתי איזה מאכל מוזר עם אורז ובשר טחון. במהלך הארוחה השיחה זרמה יפה. באיזשהו שלב היא התחילה לדבר על האקס. מסתבר שהוא לא רצה להתחתן איתה, ולכן הם נפרדו לפני מספר חודשים.
האמת שניסיתי זריז לשנות את נושא השיחה, כשהיא שאלה אותי על האקסית שלי.
"אני והאקסית שלי היינו יחד כמעט שנ…" אנחת ייאוש קטעה את דבריי בחדות. הבטתי בנופר, ולמרבה הבהלה ראיתי שהיא בוכה… אחוז אימה ופחד הבטתי בה שעה שירדו דמעות מעיניה. היא לא בכתה סתם בכי חרישי שקט כזה, אלא בכי של ממש עם שיהוקים כאלה מעצבנים. ניסיתי לגייס את מלוא הרגישות שלי ואמרתי "נופר, זה קצת מביך שאת בוכה" אבל זה לא ממש עזר, היא המשיכה לבכות.
אנשים מסביב התחילו להסתכל עליי במבטים עצבניים. הייתה איזו בחורה מבוגרת שניגשה אלינו לשאול אם הכל בסדר, ובשלב הזה גם אני רציתי להתחיל לבכות ולקרוא לה' לעזרה. בבקשה בבקשה ה', אם אתה שומע אותי ברגע זה בבקשה תהרוג אותי… דום לב ,מכת ברק, מחבל שירה לי בראש כל דבר שיחסוך ממני את הדבר הזה…
"אתה מבין הכל ממש טרי, הכל קרה לפני חודשיים…" מלמלה ובקושי הצלחתי להבין משהו עם השיהוקים הללו.
וואו, לפני כל כך הרבה זמן חשבתי לעצמי בראש. לא הבנתי את זה… עברו כבר חודשיים. ביקשתי חשבון מהמלצר, ויצאנו מהמסעדה.
הנסיעה באוטו עברה בשתיקה למעט השיהוקים שלה. עצרתי ליד הבית שלה. היא הסתכלה עליי
"טוב, אז נהיה בקשר?" היא שאלה מגמגמת.
כיווצתי את הפנים שלי באימה רק מהמחשבה, שאולי היא תרצה באמת לשמור על הקשר…

בדרך הביתה מצאתי את עצמי שומע את השיר "כך נולדתי" של ליידי גאגא. קצת התבאסתי על עצמי שלא הייתי יותר רגיש למצב של נופר, אבל מה לעשות שזה אני. אני לא אוהב שבוכים לי בדייט, וקשה לי לגלות אמפטיה. כמו שליידי גאגא אומרת: אני יפה בדרכי, כי כך בראו אותי

 

השאר תגובה

עליך להיות מחובר כדי להגיב.

  1. הילה נס

    14 בספטמבר 2011 ב- 18:46

    די הזוי הייתי אומרת ובקשר לתגובה שנכתבה פה גם אני מסכימה עם מה שכתוב על אמפתיה וזה יפה שאתה חושב ככה אבל אני חושבת שלפעמים עד שאתה לא נמצא במצב מסויים וחווה את החוויה אז קשה באמת לדעת מה היית עושה ואיך היית מתנהג. גם אני חושבת שהוא היה עלול לקבל סטירה או משו וגם אני חושבת שצריך להיות מבינים ומתחשבים אבל כן כל אחד הוא אחר ושוב מגיב אחר ומתנהג אחר במצבים מסויימים. וזה בהחלט מצב מפתיע ויכול להביך ברמות.

     
  2. ליאור

    14 בספטמבר 2011 ב- 21:24

    אני מאמינה שברגע שהיא התחילה לבכות הבנת שלא הולך להתפתח מפה כלום..אבל במקום להגיד לה זה קצת מביך היית צריך להוציא אותה מהמקום ולתת לה לדבר גם אם זה ממש לא מעניין אותך..אל תשכח שבזוגיות יש גם רגעים טובים וגם רגעים לא נעימים..
    תשים לב לפעמים הבאות ותפיק לקחים מההתנגות כלפי נופר..
    רגישות זה שם המשחק!
    בכל אופן תמשיך לדייט הבא נראה אם איזה סיפור תחזור ממנו..

    אהה ודרך אגב..מה רע בסושי?! 🙂

     
  3. Jonathan

    17 בספטמבר 2011 ב- 7:17

    אההההההה, אני לא מאמין בחורה בוכה לי בדייט, ואני יוצא זה שלא בסדר?!?!?!?! בא לי לבכות…