RSS
 

לא לשחק עם לב של גבר

21 21:39

ג'וני, אם תזוז קצת שמאלה אני אפגע בול בלב

תמיד שנראה לי שהדברים מתחילים להסתדר, בא איזה משהו, ודואג להזכיר לי שהם לא. הפעם, אני יכול להאשים רק את עצמי. אולי בעצם, כשאני חושב על זה, תמיד זו הייתה רק אשמתי. מסקנה חדשה שהגעתי אליה, יש לי פיוז קצר. מסקנה נוספת, אני לא חושב הרבה לפני שאני עושה דברים. מסקנה שלישית, בתקופת מבחנים עדיף להישאר בבית, מאשר לנסות להפתיע בחורה במסיבה.

כבר כתבתי לכם בעבר על הסטודנטית שלומדת איתי, לצורך העניין נקרא לה קרן. קרן, היא בהחלט טיפוס מיוחד, היא מייצגת הרבה תכונות שאני מעריך בבחורה, כמו משפחתיות, חום ושמחת חיים, מצד שני אני מגלה אצלה המון תכונות, שהייתי מוכן לוותר עליהן, כמו חיבה למסיבות, אוהבת לשתות ולהשתכר וכמובן אוהבת להוציא את המיץ לבחורים שהיא יוצאת איתם. הסיפור בינינו נמשך במרומז כבר די הרבה זמן, היא יודעת שאני בעניין, ושולחת הרבה מסרים סותרים, היא מסוגלת להתקשר ולדבר איתי שעות בתבונייד, אבל תמיד שאני מציע לה לצאת איתי, היא מעבירה נושא בצורה מרגיזה.

כל ההקדמה הזו נועדה, בעצם, כדי לתת את הרקע לסיפור שקרה יום שבת האחרון. במוצאי שבת, היא יצאה עם חברות שלה לאיזו מסיבה פה בעיר. היא הזמינה אותי לבוא, אבל סירבתי בידיעה שהחברות שלה יהיו שם, ולא ממש רציתי להיות אופן חמישי. אמרתי לה שאני יוצא עם חברים. באותו היום בערב, קבלתי ממנה מיליון הודעות, היא כמעט התחננה שאני אבוא למסיבה, ואף הוסיפה את המילים זה "כדאי לך". אמרתי לה שאני לא אבוא, ותכננתי להפתיע אותה.

נכנסתי למועדון. המועדון נראה בדיוק כמו שזכרתי, צפוף, חנוק וריח של סיגריות ממלא את האוויר. ראיתי אותה עומדת ליד הבר. היא עמדה שם יפה מתמיד… טוב, אם להיות כנה היא נראתה כפי שהיא נראית בכל יום, אולם משהו בצורה בה היא עמדה, גרם לי לשנייה לשכוח את עצמי.
"שלום קרן" אמרתי מניח עליה את היד. היא התבוננה בי במשך כמה שניות עד שהבינה שאני עומד מולה. היא חיבקה אותי, חיבוק ארוך כזה. מבחנתי היה להישאר ככה לנצח, אבל נפרדנו לבסוף. בדיוק מהנקודה הזו, אבל בדיוק בנקודה הזו, בה הכול נראה מושלם, המצב התדרדר.

רקדנו, אפילו צמוד, קצת חיבוקים וקצת ליטופים. התרחקתי ממנה לרגע, כשאיזה בחור ניגש אליה. באותה שנייה, הדם החל לזרום לכיוון הראש. הרגשתי את העורק שלי במצח בולט כמו קים מהאח הגדול בסומליה. הלב שלי החל לדפוק בחוזקה, באותו רגע לא חשבתי בכלל, פשוט דחפתי אותו הצידה, והסתכלתי עליו במבט מאיים. ניסיתי להרגע, כל הזמן אמרתי לעצמי שאין לי שום זכות להיות קנאי, היא לא חברה שלי, ואפילו לא יצאנו לדייט, אבל זה לא עבד. כל הערב הייתי עצבני, וכבר הרגשתי שאני מעיק עליה. הייתי חייב לעוף מהמסיבה, גם ככה הרגשתי שנשארתי יותר מידי.

יום למחרת היא שלחה לי הודעה ושאלה למה הלכתי כל כך מוקדם. הסברתי לה שהרגשתי קצת לא קשור, היא ענתה במעין "סבבה", מעצבן כזה, ומאז היא לא התקשרה. אני יכול רק לקוות שלא הרסתי הכל.

 

 

השאר תגובה

עליך להיות מחובר כדי להגיב.