RSS
 

דייט בשחור

31 19:56

יכול להיות יותר מגניב מזה???

בפעם הקודמת ספרתי לכם על הדייט השני שלי ושל טלי, שהתרחש בקולנוע, אז לפני שאני אספר על ההתפתחויות בתחום הדייטינג, אני רוצה להקדיש את הרשומה הזו כדי לספר לכם על הסרט גברים בשחור 3, שבשבילי, הוא לא סתם סרט, אלא הילדות.

 הכל התחיל לפני כ-15 שנים. אני, סבא ז"ל ובן דוד שלי החלטנו ללכת יחדיו לקולנוע. את הסרט בחר בן דוד שלי, שגדול ממני בכמה שנים. הוא כמובן רצה שנלך לראות את הסרט גברים בשחור. אני מאוד רציתי ללכת לראות איזה סרט של דיסני, אבל בגלל שבן דוד שלי הרבה יותר גדול והרבה יותר חזק, נאלצתי להסכים, וכך מצאתי את עצמי נכנס בלית ברירה  לסרט גברים בשחור, סרט שעתיד לשנות את חיי.

 רק למען האנשים שעדיין לא מכירים את הסרט, אסביר את העלילה בקצרה. הסרט מדבר על יחידת סודית ביותר, שכל תפקידה הוא "לווסט פעילות חייזרית על כדור הארץ". מסתבר שהחייזרים, נמצאים בינינו ונראים כמונו (לפי הסרט סילבסטר סטלון הוא חיזר), את כל זה הם עושים בחליפות שחורות, משקפי ריבאנד והכי חשוב משכתב זיכרונות קטן וחכם, שבעזרתו הם מחדירים לכל מיני אנשים זיכרונות חדשים ונטולי חיזרים. כמובן, שכילד חנון שהעביר את כל תקופת היסודי בלקבל מכות מבני דודים שלו, או מחבריו לכיתה, נתקלתי בפעם הראשונה בחיי בדמויות מגניבות, שמשדרות גבריות מתפרצת וקור רוח של טייס קרב, כאשר הם לא שוכחים לשלב את כל העבודה הקשה הזאת בהומור מצחיק וכיפי. ההשפעה של הסרט עלי הייתה מיידית. בין בדיחה לבדיחה וחיזר מגעיל שמתפוצץ לעוד חיזר מגעיל שמתפוצץ, מצאתי את עצמי מתאהב בשני הסוכנים לבושי השחור. כך קרה שמצאתי חלום חדש… להיות גבר בשחור. כבר לאחר הסרט ניסיתי להתנפל על בן דוד שלי בטענה שהוא חיזר מחופש לבן אדם (דבר שנגמר פחות טוב מבסרט), ובפורים לבשתי על עצמי חליפה שחורה ועט פיילוט ששימש כמשכתב הזיכרון שלי, ובבית הייתי שומע את הפסקול של הסרט של ורוקד לצלילו, מנסה לחקות את הצעדים שרק וויל סמית' יודע.

 לאחר חמש שנים יצא סרט ההמשך, ולמרות שהתבגרתי קצת והפסקתי ללכת עם עט מטופש כל הזמן, עדיין בתוך תוכי פעפעה החיבה לחליפות השחורות. לכן, כשיצא הסרט, רצתי לראות את הסרט אחוז דיבוק, גורר את לירון ורעם יחד איתי. הסרט היה נפילה. כל המגניבות ו"הפוזה" הוחלפו בקיטש רומנטי ומיותר, הכל נראה מצועצע וילדותי, ובסופו של הסרט, כשישבתי באולם, עברה במוחי המחשבה הנוראה שאולי התבגרתי כבר בשביל השטויות האלה. אני זוכר איך עזבתי בעצבות את אולם הקולנוע, מריץ בראשי את קטעי ההומור השנונים מן הסרט הראשון, ושואל את עצמי איך נפלו גיבורים.

 עשר שנים אחרי כן זה קרה, הסרט השלישי יצא לאקרנים, ואני גררתי את טלי איתי לראותו בתלת מימד. אני רוצה להבטיח לכם, שלמרות הביקורות הגרועות, הסרט החדש פשוט אדיר. לא הייתה דקה שלא התפוצצתי מצחוק, וטלי שלא הכירה את הסרטים הקודמים נהנתה מכל רגע.  בסרט הזה יוצאים הגיבורים למסע מטורף בזמן לשנות ה-60 כדי להציל את כדור הארץ, או כמו שאומר המוטו המפורסם של הגברים בשחור, "להגן על הגלקסיה, מחלאות היקום" (protecting the galaxy from the scum of the universe). כיאה לכל סרט הוליוודי, הקיטש נשמר, אבל לפחות הוא מנוקז לסוף הסרט, אבל הכי חשוב שהם הצליחו להחיות מהמתים את כל ה"מהות" המגניבה.

 

השאר תגובה

עליך להיות מחובר כדי להגיב.