RSS
 

הקם לזרוקך

29 13:38

בגלל דיכאון של תקופת המבחנים לא תהיה תמונה של ציצים

שוב אני מוצא את עצמי בתקופת מבחנים קשה במיוחד. הפעם, הגעתי לרמות חדשות של הזנחה, שלא חשבתי שאי פעם אגיע. התרוממתי בקושי מהספרים ונגשתי להתבונן במראה, שקים שחורים מתחת לעיניים, שיער ארוך ויבש, זיפים רבים והכי גרוע כרס שמבצבצת לה מתוך החולצה. הנייד צלצל. זו טלי, ואני שכחתי לגמרי שקבענו לצאת היום.

עניתי לשיחה והחלטתי שאני חותך את הקשר במקום.
"מה המצב ג'וני?" שאלה, ואני לא הבנתי איך היא נשמעת כל כך חדה וערנית, כשאני בטוח שהיא נשארה עד 3 לפנות בוקר כדי ללמוד.
"בסדר" עניתי מתחמק חושב איך בדיוק אני אודיע לה שאני לא בא היום, והגעתי למסקנה הגאונית, שעדיף לנהל שיחת חולין לפני שמפילים את המכה.

דברנו די הרבה זמן. השיחה שניהלנו הייתה למרבה ההפתעה שיחה טובה וקולחת, אפילו נהניתי ממנה. השיחה הזו הזכירה לי למה נדלקתי על טלי מההתחלה, היא מצחיקה קלילה וזורמת. כנראה שהיא הניגוד הגמור שלי בתקופה האחרונה (ואני בטוח שאם תשאלו את לירון, הוא יגיד שלא רק בתקופה האחרונה), אני דיכאוני, כבד וברגע זה גם נראה כמו הומלס. היא באמת מדהימה, היא לומדת ליותר מבחנים ממני, שהם הרבה יותר צפופים, ובכל זאת היא נשמעת רעננה כמו בחורה בפרסומת לטמפונים.

הקלילות והזרימה שלה הוציאו אותי ממצב הדיכאון שהייתי שרוי בו. פתאום החלו לתקוף אותי מחשבות שהבטחתי לעצמי שאני אדחיק, לפחות למשך תקופת המבחנים… מחשבות על כיף. פתאום נהיה לי חשק מטורף לצאת.
"טוב, אז אנחיש לנו דייט היום?" שאלתי מלא באנדרנלין.
"האמת היא…" אמרה טלי בהיסוס "חשבתי על זה קצת, ואני פשוט לא רואה את הקשר הזה הולך לשום מקום."
זאת הייתה מכה, חשבתי לעצמי.
"באמת שכיף לי אתך, אבל הקשר הזה נראה לי תקוע, ואני גם לא יכולה לראות אותו מתקדם."

אני לא יודע כמה מכם עמדו אי פעם בצד הננטש, אבל בתור אחד שיצא לו כבר כמה וכמה פעמים לעמוד שם, אני יכול להבטיח לכם שזה אף פעם לא כיף. זה אף פעם לא משנה כמה זמן רצית להיפרד, תמיד זה קשה להיות הצד "הנזרק". ככה מצאתי את עצמי עומד כשהנייד צמוד לי לאוזן וחושב איך להניע אותה מהרעיון. רציתי להגיד לה שאני אשתנה, רציתי להגיד לה שזו רק תקופה, אבל במקום זה יצא לי רק
"את צודקת, ככה בדיוק גם אני הרגשתי…" אמרתי בטון הכי קליל שיכולתי לגייס.
"אבל אני באמת רוצה שנישאר ידידים" אמרה
אני לא מאמין שהיא באמת אמרה לי את זה עכשיו…

בכל מקרה את הערב סיימתי עם קרטון גלידה וכמה סיכומים שהייתי צריך לקרוא כבר לפני הרבה זמן. לפחות עכשיו התפנה לי הערב לכל ערימות החומר, אז יאללה, לעבודה.

 

השאר תגובה

עליך להיות מחובר כדי להגיב.