RSS
 

לב של אבן

16 22:50

לבחורה בתמונה יש לב של אבן...

אחרי הרבה זמן של הפסקה, מצאתי את עצמי יוצא לדייט. הפעם, זאת הייתה בחורה שהכרתי בחנות בגדים, בזמן שחידשתי את המלתחה שלי. אני לא יודע מה עבר לי בראש, כשבקשתי ממנה את מספר הנייד, כי אפילו בתור מוכרת, היא לא הייתה נחמדה.

הרגשתי כמו שחקן כדורגל, שחוזר למגרש אחרי פציעה, רק שאני הייתי רווק בשוק הדייטינג, שחוזר אל עולם הרומנטיקה. אז את לב הכרתי בחנות בגדים. היא עמדה שם עם פרצוף די כועס ומבט רציני. יש חוק לא כתוב, שאם יש בבעלותך חנות בגדים או לייף סטייל, ואתה מכבד את עצמך, המוכרות חייבות להיות כוסיות ונחמדות, אז לב בהחלט עונה על הקריטריון הראשון, אבל על השני ממש ממש לא, חוץ מזה שהיה לה קול יותר עמוק משל רפי גינת. אני לא יודע למה היא הביאה לי את המספר, אבל אני חושב שהעובדה שעשיתי קניות ב-1000 שקל, הפכה אותה לממש מאושרת, מה שנתן לי חלון הזדמנויות לבקש את המספר.

כבר כשהתקשרתי לקבוע אתה, התרחש ה"קצר" הראשון. נשארתי מספר דקות על צליל ההמתנה, ורק כשראיתי שהיא לא עונה, ניתקתי. לאחר כחצי שעה, היא חזרה אלי, ושאלה בעצבים, תגיד, נראה לך הגיוני שאתה עושה לי צלצול ניתוק?"
אני מוכרח להודות שקצת נרתעתי מהתוקפנות, אבל ידעתי שהיא כזו עוד מהחנות בגדים.
"האמת שחיכיתי הרבה זמן על הקו…" אמרתי מרים ממש במעט את קולי, כדי לסמן לה שאני לא אוהב את טון הדיבור.
"אה סבבה" אמרה. בשלב הזהכברהזהיר אותי לירון שכדאי לוותר, אבל לא ממש הקשבתי לו.

הגעתי לחנייה של הבית שלה, והיא נכנסה לרכב. אין מה לעשות, היא פשוט בחורה יפה. היא סידרה את השיער בצורה של פקעת, לבשה, מכנסי ג'ינס ממש קצרים וגופייה כחולה.
"לאן נוסעים?" שאלה, ולא הצלחתי להבין אם היא עצבנית, או שככה היא מדברת בדרך כלל.
האמת, שכבר בחרתי מקום ממש טוב, שממש נחשב, אבל "אוי נו באמת, למי יש כוח לצאת לשם", היה מה שקבלתי כשסיפרתי לה על המקום, בהמשךקבלתי גם "נו בסדר, אז סע לשם" בטון שעשה לי חשק לנסוע הביתה.

אוקי, אז הסתבכתי בדרך, זה קורה לי תמיד וזה יקרה לי תמיד, וכשזה קורה לי בדייטים, זה די מביך, אבל יש בזה גם יתרון. התגובה של בת הזוג לאור הטעות שעשיתי בדרך, מלמדת הרבה על האופי של הבחורה. במקרה הזה, עוד לפני תחילתו של הדייט הראשון, הבנתי שהוא הולך להסתיים על הפנים. לא שזה עזר לי.
רק לאחר מספר סיבובים התיישבנו באיזה פאב, שהיא הציעה שנשב בו. כמובן, שהשיחה זרמה רק בגלל שהתאמצתי בכל כוחי להחיות אותה. התגובות שלה לדברים שאמרתי הסתכמו ב – "אוקיייייי" כזה ארוך, מעצבן ומתנשא.

 בסוף הערב כבר הזמנו חשבון ויצאנו. בסופו של יום הגעתי למסקנה נדושה, אך מתבקשת, לפעמים עדיף בחורה עם אופי, מאשר בחורה עם יופי, ואולי בשלב מסוים אפגוש מישהי עם

 

השאר תגובה

עליך להיות מחובר כדי להגיב.