RSS
 

לשחק בבחורות

22 16:42

אחרי הרשומה הקודמת, בה כתבתי על ידידה שמשחקת איתי משחקים (מצחיק ששלוש בנות שונות באו ושאלו אם הרשומה כתובה עליהן… משעשע), החלטתי שאת המשחק הזה אפשר לשחק בשניים. כך קרה שנכנסתי לעולם המשחקים בקשר, ותנחשו מה? בינתיים הולך לי לא רע.

הנייד צלצל. ראיתי את שמה של ידידתי על הצג, וכמעט שעניתי… אבל עצרתי את עצמי בזמן. לחצתי על כפתור הסינון והפעלתי את שליחת ההודעה האוטומטית, "אני לא אוכל לענות כרגע, אנא התקשר\י במועד מאוחר יותר". היה קשה, אני מודה, בחיים לא סיננתי בן אדם מבחירה, ביחוד לא בן אדם שממש רציתי לדבר איתו. ניתן לה שתתבשל קצת, חשבתי לעצמי שעה שיצאתי עם הכלבים.

מסתבר שהשיטה עבדה כמו שעון שוויצרי. אדישות זה שם המשחק. במשך כמעט שנה ניסיתי למשוך את מערכת היחסים שלנו לכיוון מיני\ רציני, אבל רק כשהתחלתי להתעלם, התהפכו היוצרות. באמת שניסיתי להבין, למה בשנייה שאיבדתי עניין, פתאום היא החליטה להיות איתי בכל מחיר.

כך קרה, לאחר כמעט שבועיים בהם עשיתי כל שביכולתי כדי להיות מגעיל אליה, קבלתי שיחה במהלך הלילה.
"ג'וני" שמעתי את קולה  "חזרתי ממסיבה, אני קצת שיכורה, אני רוצה שתבוא אלי".
קפצתי מהמיטה כאילו ראיתי שד ורצתי להתלבש, כשעצרתי לשנייה. אני יודע מה המשך הסיפור חשבתי לעצמי. אני אסע כל הדרך אליה, מת לסקס, ואז אני אגיע וסתם נדבר כל הערב.
"אין סיכוי" עניתי לה באדישות "אם חשוב לך להיפגש עכשיו באמצע הלילה, תבואי אלי".
"אבל אני שיכורה…" ענתה בטון בכייני.
לא באמת האמנתי לה שהיא שיכורה. אנשים תמיד משתמשים בזה כמעין ביטוח כזה. מתקשרים למישהו או מישהי אומרים לו משהו ממש מביך כמו, אני אוהב אותך, אני חם עליך וכ'ו וכ'ו, בודקים את התגובה שלו, ואם הוא לא מגיב יפה, אז אומרים "הייתי שיכור" או  "אני לא זוכר שדיברנו בכלל". זה בדיוק מה שיא ניסתה לעשות, ואני לא אתן לה את התענוג הזה.
"טוב מאמי אם את שיכורה, אז כנראה שעדיף לדחות את המפגש למחר בבוקר." עניתי לה בפיהוק וכבר עמדתי לנתק.
"טוב ג'וני" אמרה בכעס "אתה לא רוצה לבוא? לא צריך."
"תראי, אני גם לא רוצה שנעשה משהו שנתחרט עליו" אמרתי לה בטון מתחשב, אך מזויף.
זה עבד כמו קסם.
"אז אני מבינה שאתה לא בא?" היא שאלה בטון שמנסה להישמע מאיים, אבל הצלחתי להבין ממנו, שהיא מקווה לשמוע שאבוא.
"נראה לי שלא, תראי אם את רוצה לבוא ולדבר אז בכיף, אבל אני לא יוצא עכשיו מהבית" עניתי לה, מצליח להשתלט על הדחף להגיד לה "חכי אני כבר מגיע".
"טוב בי" אמרה בכעס
"ביי מאמי, חלומת פז" אמרתי בקול הכי חמוד, מאוס ומתחנחן שיכולתי לגייס  וניתקתי.
כעבור חמש דקות בדיוק, קבלתי מסרון שאומר "אל תירדם, אני בדרך"
שלחתי חזרה "סבבה, מאמי רק תמהרי אני עייף".

אחרי שהיא יצאה מהבית שלי בחמש לפנות בוקר, הלכתי לישון עם חיוך על הפנים. אני יודע, שאם הייתי נחמד אליה ואפילו עושה את המאמץ ובא עד אליה, היא לא הייתה מעריכה את זה. ההפך, היא הייתה רואה בי כאיזה שפוט והייתי נשאר בפרינד-זון לנצח. מכל הסיפור יצאו שני דברים טובים. האחד, עכשיו סוף סוף הבחורה שכתבתי עליה יודעת שזו היא. השני, אני כבר שבוע מסתובב עם  התחושה, שיצאתי גבר.

 

השאר תגובה

עליך להיות מחובר כדי להגיב.

  1. eilantt

    23 בספטמבר 2012 ב- 17:32

    ואת המלכה